קרניסט גרם לי להפסיק לאכול בשר

באותם ימים שזה קרה הייתי כבר די בשל מבחינה תודעתית והייתי מוכן לשינוי בתזונה רק הייתי צריך איזה פוש קטן, טריגר כלשהו, זה הכל.

אז נתחיל מההתחלה, מעולם לא הייתי צמחוני, ובכלל, מאז שאני זוכר את עצמי הייתי כזה שאוכל פשוט הכל כל עוד זה טעים.

ומה קרה פתאום?

אם אני זוכר נכון השינוי התודעתי החל בתחקיר של כלבוטק שחשף תרנגולי הודו נשארים שעות על גבי שעות בתוך הכלובים של משאיות ההובלה הנוראיות, מחכים להישחט.

לתחקיר הזה יש חלק מאוד חשוב בגמילה שלי מבשר, תכף תבינו למה.

הימים אחרי הצפייה בתחקיר כללו הרבה חקירה והתעניינות לגבי כל הנושא של בעלי חיים במשקים.

אם אלה היו סירטונים שצפיתי בהם ואם זה טבעונים או צמחונים שדיברתי איתם והתעניינתי בנושא.

אבל כל אלה לא גרמו לי לשינוי בתזונה עד שהגיעה הרגע עליו אני עומד לספר.

באותם ימים עבדתי במסעדת "אונמי" המפורסמת, מסעדה תל אביבית יפנית קרניסטית לחלוטין.

המסעדה הגישה מידי יום ארוחת צהריים לעובדים שהוכנה במיוחד לעובדים וכללה בדרך כלל חלקי גופה של תרנגול, אורז וסלט.

היה זה יום רגיל אז ניגשתי כהרגלי למחשב להזמין לי מנה של ארוחת עובדים ולאחר מכן התיישבתי על הבר וחיכיתי עד שתצא.

ואז  פתאום זה קרה, כאילו היקום כיוון שזה יקרה.

אחד העובדים הקרניסטים יצא מהמטבח ואמר שארוחת הצהריים של העובדים עוד לא מוכנה.

אבל אז הוא הוציא משפט מהפה שעשה לי משהו.

הוא אמר משהו בסגנון הבא: "וואי וואי ראיתי את חתיכות הפולקה בתנור, הם פשוט ענקיים".

המילה הזאת, "פולקה", צימררה אותי קשות וגרמה לי להזכר בתמונות מהתחקיר של זוגלובק, דימיינתי שוב את אותם תרנגולי הודו מבועתים עד מוות, ראיתי את המבט המפוחד שלהם שוב פעם.

מאותו רגע הבנתי, פשוט הבנתי. קמתי מהכסא, ניגשתי למחשב, ביטלתי את ההזמנה של ארוחת הצהריים ובמקומה הזמנתי לי ארוחה צמחונית.

מאותו רגע לא הכנסתי יותר לפי חיות מתות ומשם הדרך לטבעונות הייתה קצרה הודות לגארי יורופסקי.

סיפור אמיתי דרך אגב.

אדי זאידמן